מיה לזר שלם

טיפ לשנה החדשה: זמן לסלוח 

הקורס בניסים, שנותן לחיי השראה רבה לימד אותי שהסליחה היא הדרך לשינוי. לסליחה יש כוח מרפא. מחייה. הקורס אומר:
"הסליחה מציעה את כל מה שאני רוצה. הסליחה היא המפתח לאושר. סלח ותהיה מאושר."

לקראת השנה החדשה כולנו מאחלים לעצמנו ולסובבים לנו שלל ברכות טובות, וזוכים לקבל איחולים לבביים מהיקרים לנו. רגע יפה, מרגש. מרחיב את הלב.
החצב פורח ומסמל שהשינוי קרב. תחילתה של תקופה חדשה.

אך האם באמת נשתנה השנה? האם אנחנו באמת פותחים פתח לרוח חדשה להיכנס לתוכנו, לאוורר את משכננו , להתחדש, לגדול,להתפתח?

על מנת לפתוח סיכוי ממשי למשהו חדש להתרחש, יש לוותר על האחיזה האיתנה בתפיסה הישנה והמקבעת שלנו אודות עצמנו, ואודות הסובבים לנו.

הויתור אינו פשוט. לפעמים אף מפחיד.

הסליחה היא הדרך הכי טובה שאני מכירה לשינוי.

 עבודת מודעות כרוכה בשינויי חשיבה. בזניחת מחשבות הלא אוהבות שיש לנו כלפי עצמנו וכלפי מישהו אחר, בדרך לשלום ולשלווה פנימיים.

כשאנחנו בשלום עם עצמנו גם בשאר החיים שלנו נחווה שלום.

נשמע מורכב , אך למעשה זה לא בשמים. זה כאן ועכשיו. תלוי לגמרי בנו.

פעולת השחרור היא שריר שצריך לאמן אותו. בהתחלה זה כואב, אולי קצת חורק. אם מתמידים בזה זה הופך להיות ממש כמו צחצוח שיניים. פעולה יומיומית. ניקיון תדיר.

בשבילי סליחה היא ממש כמו מקלחת. להסכים להישטף. להתנקות. להוריד מעצמי את היום ורשמיו.

תחילת שנה היא הזדמנות מצוינת לטיפול יופי שלם: הזדמנות לשחרור מודע דרך סליחה. שחרור עמוק של הדפוסים, המחשבות, האמונות, התפיסות והעמדות שלי, המעקבים אותי מבפנים. בהתנהלות הרגילה שלי אני בקושי מספיקה לשים לב עד כמה הם מפעילים אותי.

חלק ניכר מהמזמן שלנו, אנו חווים רגשות של כעס, פחד ואשמה, כלפי עצמנו וכלפי אחרים.
זה חונק אותנו מבפנים. זה מקשה על החיים. זה מלחיץ ויוצר מתח. זה פשוט קשה.

כשהיינו קטנים סלחנו בקלות. לאט לאט ככל שהתבגרנו שכחנו את האפשרות לסלוח. התרגלנו להתבייש, להסתיר, להדחיק. אנחנו מסתובבים עם הרים של מבוכה.

דמיינו לרגע אחד איך זה היה להסתובב בעולם חסרי דאגות, משוחררים, שלווים, אוהבים ושמחים.

כל פעם שאנחנו כועסים על עצמנו או על מישהו אחר אנחנו בונים חומות בפנים. אנחנו יוצרים חסימות בלב. אנחנו מסבים לעצמנו עוד כאב. עוד קושי. אנחנו חושבים שאנחנו מענישים את האחר, אך למעשה אנחנו מענישים את עצמנו. אנחנו היחידים שיכולים לשחרר את החבל. הסליחה היא הדרך לשחרר, היא הדרך להרפות, להניח.

הקורס בניסים, שנותן לחיי השראה רבה לימד אותי שהסליחה היא הדרך לשינוי. לסליחה יש כוח מרפא. מחייה. הקורס אומר: "הסליחה מציעה את כל מה שאני רוצה. הסליחה היא המפתח לאושר. סלח ותהיה מאושר."

אז על מה אפשר לסלוח? על מנת להיות חברים טובים יותר לעצמנו

אנחנו סולחים תמיד לעצמנו, שהתבלבלנו וחשבנו על עצמנו מחשבות כוזבות ולא אוהבות.

למשל שאני לא מספיק טובה, לא ראויה, לא יפה, שיגמר לי הכוח, שלא אספיק, שתמיד אכשל, שאני תמיד שיפוטי, שאני חלש, שמן, מוזנח ועוד… 

כל אחד מאיתנו עמוק בפנים. הוא כדור בדולח. כל התפיסות השגויות הם כמו סחבות מלוכלכות שמסתירות את האור.

בדרך כלל כשאנחנו רבים עם מישהו אחר, וכועסים עליו, זה כי הוא לוחץ לנו על הכפתורים. הואמקפיץ בנו חלקים בעצמנו שקשה לנו איתם.

לדוגמא:  אני כועסת על חברה טובה שקובעת איתי פגישה של שעה אחת בלבד,  במקום לפנות לי את רוב היום. אני יכולה להביט פנימה ופתאום להבחין שככה גם אני מנהלת את כל היום שלי, בטקטוקים.

או עם נפגעתי מבעלי שטוען שאני פזרנית ולא אחראית מספיק, אני יכולה לפנות פנימה ולזהות בתוכי מחשבה לא אוהבת: שאני קטנה וחסרת כוח לקחת אחריות מלאה לחיי.

הרבה אנשים מסתובבים וכועסים על המציאות: למה אני לא מתקדמת מקצועית? למה אני לא בזוגיות טובה. בעבודת מודעות, בודקים פנימה ומזהים מחשבות לא אוהבות שנמצאות בבסיס. למשל, אולי עמוק בפנים אני מסתובבת עם המחשבה שאני לא ראויה שיאהבו אותי. או שיש חוסר בטחון בסיסי בעצמי. מחשבות כאלו פוגעות בנו מבפנים. מעקבות אותנו מלהיות מי שאנחנו באמת. הן אינן מועילות. הן מכשילות.

מותר להיפרד מהן. מותר לסלוח לעצמנו שאי פעם חשבנו ככה על עצמנו. מותר לחשוב אחרת. מותר להאמין בטוב. ראוי שאאחל לעצמי את כל הטוב שבעולם.

 והנה עוד כמה טיפים חשובים:

• התבוננו פנימה ומצאו מחשבה אחת לא אוהבת שיש לכם אודות עצמכם (מחשבות שיפוטיות/ ביקורתיות/ מייאשות).
• בדקו: איך המחשבה הזו משפיעה על ההתנהלות שלכם בעולם, אך היא מתבטאת במערכות יחסים, בעבודה, בתפקוד, בהרגשה האישית.
• עצמו עיניים ודמיינו לרגע אחד איך היו נראים חייכם בלי המחשבה הזו.
• הבינו שהתפיסה הזו אודות עצמכם  אינה בהכרח אמת. התחילו לשחרר אחיזה מהמחשבה. לסלוח לה. לסלוח לעצמכם שחשבתם שאתם כך. שחשבתם שהמחשבה הזו היא שלכם, היא אתם, שהכנסתם אותה לתוך הגדרת הזהות האישית.
• בדקו: האם יש לי את הנכונות הקטנה ביותר לוותר על המחשבה הזו למעני? נכונות קטנה זה כל מה שדרוש כדי להתחיל בתרגול.
• השתמשו במשפט הבא שלקוח מתרגול מדיטציית מטה:
  "אם פגעתי בעצמי במודע או שלא במודע, במתכוון או שלא במתכוון,  אני מבקש/ת סליחה."
  אמרו אותו לעצמכם שוב ושוב, כמו כדי לחזק ולאמן את שריר הסליחה.
• בדקו את הכוונה שלכם כשאתם אומרים לעצמכם את המשפט הזה בלב. התחברו לכוונות אוטנטיות. הכוונות הו אלו שבסופו של דבר משנות את המציאות. הן הזרעים שאנו שותלים באדמת חיינו.
• ולסיום טיפ לזוגיות: זו ברכה שבעלי ואני קיבלנו אחרי שהתחתנו ומאז אנחנו מעבירים אותו הלאה למי שרק מוכן לשמוע: כל לילה כשנכנסים למיטה, בסופו של יום, מניחים בשתיקה יד אחת אחד על השני. יד שמסמלת : אני סולח/ת לך על הכל. באמת. לא סוחב/ת איתי שום דבר למחר. מחר יום חדש.

מאחלת לכולנו מכל הלב, שנה חדשה, מלאה בפתיחות, מודעות והתפתחות. 

בתחילת נובמבר אני מנחה בפנימה סדנת התמקדות, בה אשתמש בכלי השונים (התמקדות, דמיון מודרך, הקורס בניסים, מדיטציה ועוד ) על מנת  ליצור מרחב בטוח לקבוצה אינטימית לגדול יחד. כמו חצבים לבנים, גבוהים, זקופים, בוהקים, יודעים ויפים.

שנה טובה ומתוקה.

מיה לזר שלם.