להיות בקשב בכל רגע ורגע. התבוננות לא-שיפוטית בתהליכי הגוף-נפש. בסיס התרגול מתמקד בהקשבה לנשימה ולגוף.

 קשב פנימה

כיצד הפניית קשב פנימה יכולה לשפר את איכות חיינו?

קשב הוא כמו פנס שמאיר. אנחנו רגילים כל היום להפנות את הפנס החוצה. לפגוש אין סוף גירויים ולהגיב.  מתברר שכשהקשב מופנה פנימה ניתן לשמור על ריכוז לאורך זמן, ובהדרגה מתפתחת היכולת לשהות לפני שמגיבים, להתבונן פנימה, להתחבר לכוונות אוטנטיות ומשאבים פנימיים ולפעול בצורה מודעת יותר.

במוסף הארץ , בסוף השבוע האחרון התפרסמה כתבה מקיפה של נועה לימונה, על תוכנית שפת הקשב,שאני מלמדת בבית הספר תל חי בתל אביב.

שפת הקשב הינה תכנית ייחודית להקניית מיומנויות גוף נפש מדיטטיביות לילדים ומבוגרים במערכת החינוך. התוכנית מבוססת על תרגול  מדיטציית מיינדפולנס-  קשיבות, ומותאמות לשפה ולעולמם הפנימי של הילדים. תרגול קשיבות הוא הפנית קשב בכל רגע ורגע אל מה שמתרחש בעולם הפנימי: נשימה, תחושות הגוף, רגשות, מחשבות, חושים ודמיון. ההתבוננות הפנימית היא  לא שיפוטית ויש בה מידה רבה של רכות והתיידדות עם כל מה שפוגשים.

מטרת התוכנית  להקנות לילדים מיומנויות של קשב, ריכוז, שקט ורוגע פנימי,  ויסות עצמי, סבלנות וסובלנות, אמפתיה וחמלה ושיפור תחושת הערך והמסוגלות העצמית.

אני מביאה כאן סקירה של הכתבה למען תעורר בכם חשק לפתח מיומנויות דומות בחייכם.
להגביר מודעות ולהתפתח, על מנת לשפר את איכות חייכם.

 הכתבה משלבת מחקרים וידע מדעי בתחום:

"לפי מחקרים שנעשו בעולם לאחרונה, תלמידים המתרגלים קשיבות מדווחים שהם שמחים יותר להגיע לבית הספר, שהם יותר שבעי רצון מהמורים ומבית הספר, ושהם מרגישים פחות לחוצים משיעורי הבית, מהמבחנים ומהציונים. הניסיון המצטבר בעבודה עם ילדים מעיד על שיפור ביכולות הריכוז, המודעות העצמית, הוויסות הרגשי, האינטליגנציה הרגשית ויכולות ההתמודדות עם קשיים ולחצים."

אז מה זה אומר להקשיב פנימה?

באופן כללי, ניתן לומר שמדיטציה היא תצפית נטולת פניות של אדם בתודעתו שלו; "מדיטציית קשיבות" מתאפיינת בהפניית תשומת לב לתהליכי
גוף-נפש, המאפשרת להתבונן בהם ולחוות אותם באופן מודע, ברגע ההווה, ללא שיפוט או פרשנות. "המטרה של 'קשיבות' היא ליצור מרווח בין הגירוי לתגובה", מסבירה מיה שלם, מדריכת "שפת הקשב". ד"ר נאוה לויט בן נון, מהיחידה למחקר יישומי במדעי המוח בבית הספר לפסיכולוגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה, מוסיפה: "במצב בסיסי, יכולות הקשב שלנו נתונות לתנודתיות רבה – אנחנו פועלים על אוטומט ושמים לב לרגש ולתחושה רק בדיעבד. בתרגול קשיבות אנו מפתחים מיומנויות קשב ומודעות חזקות ויציבות יותר לכל מה שקורה לנו, ובאופן טבעי, זה גורם לנו להיות ערניים, ממוקדים ויעילים יותר ולחוות יותר שליטה. כתוצאה מכך מתעצמת תחושת החיות, החיוניות והרוגע, והלחצים והנטייה לאימפולסיביות פוחתים".

כשהקשב מופנה פנימה, הקצב מאט. אנחנו מתקרבים יותר לקצב של הגוף בזמן הווה. מתחוללת בפנים רגיעה ומנוחה. פסק זמן לעצמנו. זמן לטיפוח פנימי. אנחנו לומדים לתת לעצמנו. להיות חברים הכי טובים לעצמנו.

"היכולת הכי בסיסית שהילדים מקבלים מהתוכנית היא היכולת להירגע ולהתרכז", מאבחנת מיה שלם. ענת רואש, מחנכת בתל חי, מפרטת: "השנה
היו לנו מיצ"בים בכיתות ה', ולפני שהבחינה החלה, הילדים ביקשו עשר דקות של 'שפת הקשב'. ביצענו תרגילי נשימות ומדיטציה, וזה לא רק הרגיע, אלא גם עזר להם להתרכז בבחינה". רואש נזכרת באופן שבו אחד הילדים, שחווה קשיים ומצוקות בבית, תיאר את ההשפעה המרגיעה של השיעור: "הוא אמר לי שלפני שהוא נכנס לשיעור הוא מרגיש שהלב הוא כמו ים סוער, עם דגל שחור, ובסוף השיעור, הוא מרגיש שהוא בדגל לבן,
שהים רוגע, והגלים שקטים".

"שלם מראה לי ציורים ומכתבים שקיבלה מהילדים שהנחתה. כולם מביעים באמצעותם הוקרת תודה חזקה, מודעות עצמית גבוהה ויכולת הבעה מרשימה. תום, תלמידת כיתה ו', כותבת: "בשנה שעברה הייתי סגורה אבל עכשיו אני חברותית, והרבה ילדים רוצים להתקרב אלי. הבנתי שאני יכולה לתרום דרך השקט שלי בגלל שאני חלק משלם". דן, תלמיד בכיתה ה', כותב: "הייתי מאוד ביישן ולא יכולתי לדבר בכיתה. עכשיו בזכות
'שפת הקשב' אני מרגיש בטוח לדבר". ילד נוסף, בעל מבע ערני ושובב, הצהיר: "לפעמים כשמישהו מעצבן אותי, אני מדמיין שאני רוצה לעשות לו כל מיני דברים, ועם 'שפת הקשב' אני משתלט על עצמי ונרגע"."

""המבוגרים" המעורבים בתוכנית מעידים שהשינוי שמתחולל בעקבות השיעורים רחב, משום שאינו משפיע רק על כל ילד וילד, אלא גם על הכיתה כשלם. "התוכנית יוצרת שינוי באקלים הבית-ספרי, שמתבטא בתרבות הדיבור ודרכי ההתנהגות של התלמידים והסגל", מסבירה שלם, "וזה, בין היתר, מה שמסביר את הירידה הניכרת באלימות". המרווח שנוצר בין הגירוי לתגובה, ויכולת השליטה העצמית שמתפתחת כתוצאה ממנו, משפיעים לטובה על היחסים החברתיים בכיתה. בנוסף, ישנה חשיבות גדולה לכך שהשיעור מייצר מרחב בטוח. כפי שמסביר זאת ד"ר שיינמן: "כיתת 'שפת הקשב' היא מרחב לא שיפוטי ולא קוגניטיבי, שבו כולם שווים, גם המורה. מבחינת מערכת העצבים זו סביבה מאוד בטוחה, וכאשר זו חוויה קולקטיבית של הכיתה, בית הספר באמת הופך למקום בטוח יותר, האלימות יורדת, ולא כתוצאה מאיומים ומעונשים"."

"העניין המדעי בנושא הקשיבות גדל בשנים האחרונות במהירות . מה שהניע את הפרץ המחקרי הזה היה הצטברות הולכת וגדלה של עדויות שהגיעו גם מאוכלוסיות של מבוגרים בריאים שסובלים ממתח, וגם מאוכלוסיות של חולי סרטן, פיברומיאלגיה, פסוריאזיס, ואנשים הסובלים מכאב כרוני, הפרעות חרדה ודיכאון, ועוד – כולם הפיקו תועלת משמעותית מתרגולי הקשיבות. לדבריה של ד"ר נאוה לויט בן-נון, השינוי החיובי ביחס המדעי לנושא אינו מפתיע."למרות הסטיגמה, לא מדובר פה רק בעניין רוחני, או מטאפיזי, אלא בפיתוח מיומנות שקשורה בקשב ובמודעות, תחום שנחקר במדעי המוח כבר שנים. זה עניין של שנים בודדות עד שהסטיגמות יפלו וכל מי שדואג לגופו ולמוחו יכניס לסדר היום שלו, בנוסף לפעילות הספורטיבית, גם פעילות של אימון מנטלי מסוג הקשיבות"."

החל מנובמבר אני מנחה בפנימה בחיפה קבוצת התפתחות ומודעות דרך התמקדות (FOCUSING)  ותרגולים  מדיטטיביים נוספים.  הכוונה ליצור מרחב בטוח ומאפשר  לקבוצה המתרגלת יחד הקשבה לא שיפוטית פנימה.
נלמד איך להקשיב לעצמנו ואיך להקשיב לסביבה שלנו בדרך חדשה. כולם מוזמנים באהבה.

לפרטים ויצירת קשר – מיה לזר שלם – 0546307836